המאבק בהפרטת בתי הסוהר - מגדלור במאבק נגד ההפרטה הגואה
עו"ד נטע דגן - מנהלת הקליניקות המשפטיות לזכויות אדם
בשנת 2005 לקחה על עצמה חטיבת זכויות האדם במרכז האקדמי למשפט ולעסקים להיאבק בפתיחתו של בית סוהר פרטי ראשון בארץ. מדובר בהחלטה אמיצה ותקדימית. באותם ימים, גורמים רבים, ובהם ארגוני זכויות אדם, לא זיהו את הסכנה הצפויה לציבור ממדיניות ההפרטה; בוודאי לא חשבו, כי המאבק בהפרטה הוא חלק מתפקידם, או שיש לו סיכוי להצליח. כך למשל אמר אורי יוגב, בעבר הממונה על התקציבים באוצר:
"צריך לשנות את דרך החשיבה בכל התחומים. להפריט את החינוך, את הבריאות, את בתי הכלא, את המתנ"סים את הטיפול הסוציאלי; בקיצור את כל מה שזז.... רק בעלים פרטיים רוצים ויודעים איך לשפר את השירותים. המדינה לא רוצה ולא יודעת כיצד לעשות את זה" 1 .
חלפו כארבע שנים. פסק הדין בעתירה טרם ניתן. מדינת ישראל מוסיפה להפריט שירותים חיוניים. אך שינוי משמעותי אחד הצליחה העתירה לחולל, אף טרם מתן פסק הדין - העתירה העלתה את המודעות לסכנות ולקשיים שבמדיניות ההפרטה: פגיעה בזכויותיהם של עובדים ושל מקבלי שירותים, בעיקר מן השכבות המוחלשות; ריכוז כוח בידי קבוצה קטנה של בעלי הון; העמקתם של הפערים הכלכליים; התפרקות המדינה מתפקידיה ומנכסיה, והתנערותה מאחריותה 2.
עד למתן פסק הדין, ואף לאחריו, חטיבת זכויות האדם ממשיכה לפעול נגד המגמה הגואה של התפרקות המדינה מסמכויותיה לטובת גופים פרטיים.
כך התברר, כי החשש המרומז בעתירה, לפיו בעקבות הניסיון להקים בית סוהר פרטי, יופרטו סמכויות נוספות הכרוכות בשימוש בכוח שלטוני – התאמת: כפי שקורה לעיתים קרובות טרם הפרטה, המדינה קיצצה בשנים האחרונות במשאביה של המשטרה. כדי להתמודד עם תחושות חוסר הביטחון של הציבור, שלפו רשויות מקומיות את תרופת הפלא של ההפרטה, והקימו גופי אבטחה עירוניים. הקליניקה לחברה ולסביבה בודקת בימים אלה את פעילותם של גופים אלה, ואם אכן מדובר בהפרטה זוחלת של המשטרה. בכוונת הקליניקה להציג מסקנותיה בפני הכנסת, במסגרת דיונים בהצעת חוק, המבקשת לעגן את פעילותה של "המשטרה הפרטית".
דוגמה נוספת להעברת שירות חיוני לידיים פרטיות זיהינו בתחום החינוך: גופים מסחריים, בעלי אינטרסים כלכליים מובהקים, ועמותות, הפועלות ללא פיקוח ממשי של משרד החינוך, משתלבים בתוכניות הלימודים בבתי הספר. לא עוד מורים, בעלי הכשרה מקצועית, שחינוך ערכי לדור העתיד לנגד עיניהם – אלא מדריכים, חסרי ניסיון והכשרה בהוראה, ללא חזון חינוכי, הם המלמדים את ילדינו. הקליניקה לזכויות בחינוך ממפה את השטח, ובודקת כיצד לפעול נגד תופעה זו.
אנו מקווים, כי פסק הדין, שיינתן בקרוב בעניין הפרטת בתי הסוהר, ישמש כתמרור אזהרה וכבלם בפני הפרטתם של שירותים חיוניים נוספים, כמו בתחומי החינוך והשיטור.
בשם חטיבת זכויות האדם, אני מבקשת להודות לעורכי/ות הדין שהובילו את העתירה, לאנשי הסגל האקדמי והמנהלי במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, ולסטודנטים/ות בקליניקות - על היוזמה ועל המאבק נגד הפרטת בתי הסוהר, מאבק שמשמש כמגדלור במאבקינו בהפרטה הגואה.
1. לוי מורב, "בית הסוהר הפרטי יהיה פרויקט הדגל שלנו", ארץ אחרת, אפריל – מאי 2006, גליון 33, בעמ' 32.
2. ראו למשל: יעל חסון, "שלושה עשורים של הפרטה", מרכז אדוה, 2006.
|
 |
|