על גבולות ההפרטה וגבולות המדינה
עו"ד יעל ברדה
כשהצטרפתי לעורכי הדין ברנע, וסרמן ומיכאלי, היה לכולנו ברור כי מדובר לא רק על מאבק משפטי על ניהול בית סוהר, אלא על סוגיה שההכרעה בה עשויה ממש להשפיע על מבנה המשטר בישראל. היה זה שלב בתיק שבו בית המשפט קבע מחדש את גבולות החזית שהעתירה העמידה לפניו: "מהם גבולותיה החוקתיים של ההפרטה?"
כמשפטנית הפעילה בזירה הציבורית, חשבתי שלא מדובר במאבק הרגיל בין הפרטי לציבורי, שוק חופשי או רגולציה, בין מאמיני היד הנעלמה למאמיני היד שבקלפי, בין אלו המאמינים כי גורמים פרטיים כוחות השוק מבצעים משימות ביתר יעילות מאשר גופים ציבוריים, לבין אלו המאמינים כי עדיף ששירותי ציבור ינוהלו על ידי המדינה.
מדובר בשאלה הנוגעת למיתרי ליבו של המשטר במדינת ישראל, לעקרון הפרדת הרשויות, להיקפה של אחריות המדינה כלפי תושביה, ולהכרעה לגבי היקפה של ריבונות והסמכויות הממשליות שהיא כוללת בתוכה, ואילו מהסמכויות הללו אינהרנטיות למדינה, ואילו יכולות להיות מואצלות.
עסקתי בעיקר במחקר ההשוואתי ובסוגיה התיאורטית שהעתירה העמידה לגבי המשמעות של העברת סמכויות שלטוניות לגורם פרטי. בדקנו פסיקה, חקיקה, פרוטוקולים, מחקרים סטטיסטים ודוחות תקציביים במדינות רבות בעולם. התייעצנו עם משפטנים ותיאורטיקנים מהמשפיעים בעולם. כיום, מנקודת מבט של סוציולוגית פוליטית ומאוניברסיטת פרינסטון הרחוקה, אני מודעת לכמה בסיסית וחשובה הטענה שלנו על מהותה של הסמכות השלטונית.
אחזור בקצרה על הטענה כאן, שאת רובה למדנו פעם מזמן, בשיעורי האזרחות הראשונים שלנו או אולי כששמענו על מונטסקיה וזאן זאק רוסו. במדינה המודרנית, הגורם היחיד שלו הכח לשלול חירות של תושב הוא המדינה, וזה רק אחרי שהרשות השופטת קבעה שקרה דבר חומר מספיק כדי להפעיל את העונש הקיצוני ביותר האפשרי, שלילת החירות וזה רק אחרי שהרשות המחוקקת קבעה שמעשה או מחדל מסוים אסור מכיוון שהוא פוגע בחברה. בשלב זה, הרשות המבצעת אמורה לפעול על פי הכרעתה של הרשות המחוקקת והחלטתה של הרשות השופטת ולנהל את האתר שבו מבלה האדם שנשללה חירותו.
המון אחריות יש לרשות המבצעת בשלילת החירות הזו: קודם כל כלפי תושבי המדינה שנשללת חירותם, ואחר כך כלפי שאר התושבים שיש לדאוג לשלומם ובטחונם, ואחר כך, כלפי הרשויות האחרות, המחוקקת והשופטת. אנחנו טוענים שכל התהליך הזה, אחד הוא ובלתי ניתן להפרדה. אנחנו טוענים שהסמכות השלטונית לנהל את שלילת החירות איננה יכולה לעבור בהשאלה, או להיות מוצעת למכירה, מכיוון שהיא מהווה חלק מהמושג הזה שנקרא ריבונות. לא משנה באיזה צד את של המפה הפוליטית, ובאיזו סוג של כלכלה את תומכת. זאת לא שאלה שנמצאת בתוך כללי המשחק, אלא משנה אותם.
אני מודה לצוות על השותפות והמחויבות, על השעות הארוכות והדיונים הפורים (והסוערים).
יחד עם הצוות המשפטי, המכללה ורבים רבים בציבור בישראל, אני עוצרת את נשימתי וממתינה להכרעה בסוגיה המשמעותית הזו. |
 |
|