העתירה לבג"צ

רקע כללי
בתי הסוהר ובתי המעצר בישראל מצויים במצוקה קשה, המתאפיינת בין השאר במחסור במיטות, בהעדר תנאים סניטאריים מינימאליים ושירותי רפואה ירודים. לבית משפט העליון הגיעו בשנים האחרונות עתירות רבות בעניין זה ואין חולק כי פתרון מצוקת הכליאה יגיע מבניית בתי כלא נוספים.

במסגרת זו ביקשה המדינה לבחון דרכים שונות שיביאו לחסכון בעלויות הפעלתם וביעילותם של בתי סוהר בישראל. בפני הממשלה עמדו ארבע אפשרויות שונות. הראשונה, השקעת מאמצים בארגון וייעול המערכת מבפנים. השנייה, בנייתם והפעלתם של בתי סוהר ציבוריים נוספים. השלישית, הפרטה חלקית של בתי סוהר בישראל כשם שנהוג במדינות רבות בעולם. הרביעית, הפרטה מלאה של בתי סוהר בישראל הכוללת הפרטתן המלאה של סמכויות בעלות מרכיב דומיננטי של הפעלת כוח שלטוני (police power ).

המדיניות שבחרה הממשלה להפעיל היא מדיניות של הפרטה מלאה של בתי סוהר בישראל. מדיניות זו קיבלה ביטוייה בתיקון פקודת בתי הסוהר (מספר 28), התשס"ד-2004, שהתקבל בכנסת.

מדיניות הקמת בתי סוהר פרטיים מקובלת במדינות רבות בעולם המערבי. בעניין זה מקובל להבחין בין שני סוגים שונים של הפרטה. הסוג הראשון הוא הפרטה מלאה הכוללת הפרטה של כל הסמכויות הנוגעות להפעלת בית סוהר ולרבות סמכויות שלטוניות בעלות מרכיב דומיננטי של הפעלת כוח שלטוני. הסוג השני הוא הפרטה חלקית של סמכויות הממשלה להפעיל בתי סוהר. במסגרת זו נמסרות לגורם הפרטי סמכויות שונות בעלות אופי לוגיסטי בעיקרן. ברוב המדינות בהן מקובלת מדיניות של הפרטה חלקית, הסמכויות השלטוניות המובהקות, אלה הכוללות מרכיב דומיננטי של הפעלת כוח שלטוני (police power ), נותרות בידי המדינה.

העותרים
המרכז האקדמי למשפט ולעסקים
המרכז האקדמי למשפט ולעסקים הינו מוסד מוכר להשכלה גבוהה. במסגרתה פועלות שלוש חטיבות התמחות שונות: חטיבת זכויות האדם, חטיבת מנהל עסקים ותקשורת וחטיבת משפט פלילי וקרימינולוגיה. במסגרת פעילותן של החטיבות מוקנה לסטודנטים ידע מעשי ותיאורטי בתחומי משפט מגוונים. חטיבת זכויות האדם במרכז האקדמי למשפט ולעסקים (להלן: "חטיבת זכויות האדם") פועלת להכשרתם של משפטנים לפעילות משפטית-חברתית בקהילה. פעילותה של החטיבה מתאפיינת בסיוע משפטי פרטני לאוכלוסיות במצוקה ובמחקר משפטי הנוגע לסוגיות מתחום המדיניות הציבורית שלהן השלכות על זכויות אדם. הפעילויות נעשות בהנחיה צמודה של צוות עורכי-דין מקצועי המקנה לסטודנטים כלים משפטיים הכוללים כתיבת הצעות חוק, ניירות עמדה, כתיבת עתירות לבג"ץ וכדומה.

במסגרת פעילותה השוטפת של חטיבת זכויות האדם נעשתה עבודת מחקר מעמיקה בנוגע להפרטת בתי סוהר בישראל. צוות החטיבה ליווה את הליך קבלתו של תיקון פקודת בתי הסוהר (מספר 28), התשס"ד-2004 המורה על הפרטה מלאה של בית סוהר בישראל. במהלך עבודתה של ועדת הפנים של הכנסת הציגה החטיבה את התנגדותה לחוק ולהליכי חקיקתו בפני חברי הכנסת והמשיבים וזאת באמצעות הגשת ניירות עמדה וזימונם של מומחים זרים העוסקים במחקר השוואתי בתחום.

במסגרת עבודתה של ועדת הפנים של הכנסת הציגה חטיבת זכויות האדם נתונים עובדתיים המעידים כי ברוב המקרים לא נראה כל חסכון שנבע מהפרטה מלאה של בתי סוהר במדינות העולם, ובמקרים בודדים החיסכון שהושג היה זניח ושולי ביותר. כמו כן, מעידים הנתונים שהוצגו בועדת הפנים של הכנסת על-ידי חטיבת זכויות האדם, כי הפרטה של בתי סוהר בעולם הביאה לתופעה עמוקה של שחיקה רחבה בזכויותיהם של אסירים הכלואים בבית הסוהר המופרט.

במסגרת זו הוצגו בפני ועדת הפנים של הכנסת נתונים המעידים על בריחות המוניות של מאות אסירים, על מקרי אונס ועל מקרים דומים בחומרתם שאירעו בבתי סוהר שהופרטו בצורה מלאה במדינות שונות בעולם. על-פי הנתונים שהוצגו בוועדה, נראה כי מקרים אלו מיוחסים גם לחלק מהחברות שעברו את הליך המכרז המוקדם שנערך על-ידי המשיבים. נתונים רשמיים אודות החברות שעברו את הליך המכרז המוקדם לא פורסמו מעולם.

למרות פעילותיה השונות של חטיבת זכויות האדם במסגרת הליכי חקיקתו של התיקון, הורתה הכנסת על תחילתו של מהלך הפרטה מלאה של בתי סוהר בישראל. עמדתה של חטיבת זכויות האדם נותרה בעינה ועל-כן בחרה לפנות לבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ).

גונדר (בדימוס) שלמה טויזר
גונדר (בדימוס) שלמה טויזר, שירת בשורה של תפקידי ביטחון בין השנים 1967-2002. בין יתר תפקידיו שימש גונדר (בדימוס) שלמה טויזר כמפקד היחידה ללוחמה בפשיעה במשמר הגבול; מפקד בית המעצר/מאסר המחוזי – אבו כביר; מפקד בית המעצר – ניצן; מפקד בית הסוהר השיקומי – מעשיהו; ראש מחלקת הביטחון של שירות בתי הסוהר; התנדב לשמש כמפקד כלא באר שבע (לאחר מרד אסירים שהתרחש בין כתלי הכלא); סגן מפקד גוש דרום בשירות בתי הסוהר; מפקד גוש מרכז בשירות בתי הסוהר וממונה על בתי הסוהר – מעשיהו, ניצן, איילון ונווה תרצה; ראש מינהל הביטחון והאסיר בשירות בתי הסוהר וראש מטה שירות בתי הסוהר - תפקיד ממנו פרש לגמלאות על פי בקשתו בשנת 2002.

במהלך שנות שירותו בשירות בתי הסוהר כונה גונדר (בדימוס) שלמה טויזר "אבי האסירים" בשל דאגתו הרבה לרווחת האסיר ולשיקומו. במסגרת תפקידיו השונים, היה שותף לדיונים הפנימיים שנערכו במסגרת שירות בתי הסוהר בעניין הפרטת בתי סוהר בישראל. גונדר (בדימוס) שלמה טויזר מתנגד בחריפות להפרטה מלאה של בתי סוהר בישראל. גם כיום, לאחר פרישתו לגמלאות, מוטרד גונדר (בדימוס) שלמה טויזר מהליכי ההפרטה העמוקים המתבצעים בשירות בתי הסוהר בישראל ומהשפעתם העתידית על זכויות האסיר. בשל כך ביקש גונדר (בדימוס) שלמה טויזר להצטרף לחטיבה לזכויות האדם בטיעוניה ולהביא גם הוא את עמדותיו המבוססות על ניסיונו העשיר בפני בית המשפט הנכבד.

מר ידין מכנס
בשלב מאוחר ולאחר הגשת רוב עמדות הצדדים בתיק, ביקש להצטרף לעתירה מר ידין מכנס, אסיר המרצה את עונשו בכלא מעשיהו. בקשתו של מר מכנס להצטרף נענתה על-ידי הרכב שופטי בית המשפט העליון וטיעוניו נשמעו גם הם במסגרת הדיון האחרון שנערך בתיק.

העתירה
לאחר קבלתו של תיקון פקודת בתי הסוהר (מספר 28), התשס"ד-2004, עתרו המרכז האקדמי למשפט ולעסקים וגונדר (בדימוס) שלמה טויזר לבג"צ בבקשה כי יורה על בטלותו של החוק המתיר העברתן המלאה של סמכויות לניהול בית-סוהר לגורם פרטי (בג"צ 2605/05 חטיבת זכויות האדם, המכללה האקדמית למשפטים ואח' נ' שר האוצר ואח').
את העתירה הגישו בשם העותרים עו"ד אפי מיכאלי ועו"ד אביב וסרמן. עו"ד אביב וסרמן כיהן בעת הגשת העתירה כמנהל חטיבת זכויות האדם במרכז האקדמי למשפט ולעסקים והוביל את המאבק הציבורי המתנגד להפרטה במסגרת דיוני הכנסת בהצעת החוק. עו"ד אפי מיכאלי הוביל את כתיבת העתירה והיה זה שביקש למקדה בטענה החדשנית העומדת בבסיסה לפיה הפרטתה של סמכות שלטונית לשימוש בכוח מהווה סתירה לחוק יסוד: הממשלה ולעקרון העל הקבוע בסעיף 1 שבו לפיו, הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה (על כל המשתמע מכך כפי שהוצג בעתירה ומאוחר יותר בטיעוני העותרים בכתב ובעל-פה), כל זאת לצד הטענה כי הפרטה שכזו יש בה כדי לפגוע בזכויות המנויות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
לאחר הגשת העתירה ובמסגרת ההכנות להצגת הטיעונים בפני שופטי בית המשפט העליון, הצטרפו לצוות עו"ד גלעד ברנע שלו ניסיון עשיר בייצוג תיקים מורכבים בפני בג"ץ ועו"ד יעל ברדה שקיבלה על עצמה את משימת המחקר המורכבת שליוותה את עבודת באי-כוח העותרים. כיום, לאחר פרישתו של עו"ד אביב וסרמן מהתפקיד ולאחר נסיעתה של עו"ד יעל ברדה ללימודים, מובילים עו"ד גלעד ברנע ועו"ד אפי מיכאלי את ניהול התיק.

במסגרת העתירה החוקתית טוענים העותרים כי העברת סמכויות ענישה לידיו של זכיין פרטי במסגרת הפרטתם המלאה של בתי-סוהר בישראל מהווה סתירה לחוק יסוד: הממשלה והיא פוגעת בעקרון החוקתי של הפרדת הרשויות בכך שהיא מבקשת להעביר לגורמים פרטיים סמכות לשימוש בכוח שלטוני שניתנה באופן בלעדי לממשלה. כמו כן, טוענים העותרים כי יש בהפרטת בתי-הסוהר כדי להביא לפגיעה קשה בריבונות המדינה. עוד טוענים העותרים כי הפרטת בתי-הסוהר, ותוך כך העברת סמכויות שימוש בכוח שלטוני לגורם פרטי, מהווה הפרה של האמנה החברתית לפיה רק למדינה ניתנה הלגיטימציה להפעיל כוח כנגד אזרחיה. כמו כן, נטען בעתירה כי העברת היכולת להגביל או לשלול זכויות אסירים לידיהם של גורמים פרטיים תביא לפגיעה קשה בזכויות המוגנות לכבוד האדם ולחירות של האסירים שירצו את תקופת מאסרם בבתי-הסוהר הפרטיים.

הסעד המרכזי המבוקש בעתירה הוא ביטול הוראת החוק (תיקון פקודת בתי הסוהר (מספר 28), התשס"ד-2004) המורה על הפרטתו המלאה של בית-סוהר בישראל.

לעיון בעותק העתירה, לחצו כאן.

כתבי בי-דין
פרט לטיעוני העותרים, לבית המשפט הוגשו עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה (המייצג את שר האוצר ואת השר לביטחון פנים), עמדתה של היועצת המשפטית לכנסת (המייצגת את יו"ר כנסת ישראל לה ניתנה האפשרות להביא את דברה בפני בית המשפט) ועמדתו של הזכיין הפרטי (א.ל.א ניהול והפעלה בע"מ) שזכה במכרז להפעלתו של בית-הסוהר הפרטי הראשון  בישראל. להלן ריכוז כתבי בי-הדין שהוגשו על-ידי הצדדים:

עותרים